שני לוחות הברית
וכתב בעל ראשית חכמה בשער תשובה פ"ג וזה לשונו, עוד צריך בעל תשובה שינהיג נזיפה בעצמו לפחות שעה אחת ביום, כמו שמצינו שעשה דוד המלך ע"ה. וכן פי' בזוהר (ח"ב קז, ב) זה לשונו, כתיב (ש"ב טו, ל) ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי והוא הולך יחף. אמאי, אלא נזיף הוה עביד גרמיה לקבלה עונשא, ועמא הוה רחיקין מיניה ד' אמות וכו'. עד אומרו גם כן שיהיה שומע חרפתו ואינו משיב כענין דוד. והטעם, כי אותו המחרפו הוא שליח מלמעלה לחרפו, וצריך לקבל את הדין בסבר פנים יפות. כי הנה לא היו בו אותן החירופים שאמר לו שמעי, ומכל מקום שתק וקבל. כל שכן מי שחטא והרבה לפשוע שאפשר כל מה שאמרו הוא אמת בערך הפגם העליון שפגם וכו', עד וצריך בעל תשובה להכנע לבו, שנאמר (תהלים נא, יט) לב נשבר ונדכה וגו', ובענין העצבות והמרירות זובח את הדין וכו', עיין שם שהאריך:
שני לוחות הברית
ומיד כשיאיר היום ילךהגה"הואסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש. וכתב רמ"א בהגה"ה (או"ח ב, ו), ויכסה כל גופו ולא ילך יחף, והוא מאור זרוע. ונראה אם עושה משום תשובה שמתאבל על עוונותיו, מותר ויעשה כן. וכן עשה דוד המלך ע"ה כמו שכתוב (ש"ב טו, ל) עלה ובכה וראשו חפוי והוא הולך יחף וגומר: במרוצה לבית הכנסת להיות מעשרה הראשונים, כמו שאמרו חז"ל (ברכות מז, ב). וענין סדר התפלה, יתבאר לקמן אי"ה בבית התפלה. ומיד כשיצא מבית הכנסת, ילך לבית המדרש ללמוד תורה לקיים (תהלים פד, ח) ילכו מחיל אל חיל:
מנורת המאור
נעילת הסנדל דאיקרי ענוי מנא לן. דכתי' (שמואל ב טו, ל) ודוד עולה במעלה הזתים עולה ובוכה וראש לו חפוי והוא הולך יחף. ואמ' שלמה לאביתר. וכי התענית בכל אשר התענה אבי. פי' כשהיה דוד בורח מאבשלום היה עולה הוא וכל גדודיו עולים במעלה הזתים, ומכלל שדוד היה יחף, יראה שכולם היו הולכים יחפים, והיה עם דוד אביתר, ואמ' לו שלמה, וכי התענית בכל אשר התענה אבי, ר"ל שעלית עמו במעלה הזתים יחף. הא למדנו שההולך יחף הוא מתענה.